פעם אחת היה ילד מסכן, שלא היה לו אב ולא אם, לא דוד לא דודה ולא שום קרוב אחר. הסתובב הילד ברחובות, רעב וצמא ועצוב. פעם ראה אותו איש טוב ולקח אותו לביתו, נתן לו לאכול ולשתות, וגם בגדים טובים, ומיטה נקייה לישון בה.
נשאר הילד אצלו, הלך לבית הספר ולמד, וכאשר גדל והיה לבחור, למד גם מלאכה, כדי שיוכל להרוויח לחמו בעצמו. לבסוף נתן לו האיש הטוב גם בית וגם כסף שיוכל לפתוח בית מלאכה, ובמהרה נעשה הבחור עשיר מאוד.
והנה מה- קרה? האיש, שעשה כל-כך הרבה טובות עם הבחור, איבד את כל כספו, והוא נעשה עני. חשב האיש בלבו: " אלך אל הבחור, אשר דאגתי לו כל השנים הללו, ואבקש מתנה ממנו, בוודאי ירצה לעזור לי".
אמר ועשה. הלך אל הבחור, וזה קיבל אותו בסבר פנים יפות שוחחו ביניהם השניים בידידות ובאהבה. זמן רב שוחחו על דברים שונים, כי האיש שנעשה עני התבייש מאוד על שהוא צריך לבקש מתנה, אך לבסוף אמר בקול נמוך, שלא ישמעו אחרים:
- "באתי אליך הפעם לבקש מתנה ממך, קצת כסף, כי כל כספי אבד לי ואין לי ממה להתפרנס".
התעצב הבחור מאוד על האיש, אשר עשה עמו טובות רבות כל-כך מוכרח לבקש מתנות במקום לתת מתנות לעניים, כפי שהיה רגיל לעשות.
ניחם אותו הבחור, ובינתיים חשב בלבו: " איך אוכל לעזור לאיש הטוב הזה בלי שיתבייש? ... אתן לו מתנה יפה, בלי שידע כלל שקבל אותה ממני!" ולאיש אמר:
- ה' בוודאי יעזור לך בזכות מעשיך הטובים, ושוב תהיה עשיר כמו קודם!.
אבל כסף לא נתן לו אלא אמר:
- קשה לי עכשיו לתת לך כסף, כרגע אין לי מספיק, בכל זאת... אראה... אשתדל נדבר בעניין זה!- והאיש נפרד והלך לביתו.
מיד קרא הבחור לנער אחד ממשרתיו ולימד אותו מה עליו לעשות. אחר כך הלביש אותו בגדים ישנים וקרועים, נתן בידו מרגלית יקרה ושלח אותו לבית האיש הטוב. התהלך הנער לפני הדלת, וכאשר יצא האיש, ניגש אליו האיש ושאל:
- האם תרצה לקנות מרגלית יפה בזול?- והראה לו את המרגלית שבידו.
ראה האיש, שהמרגלית יפה מאוד, ושאל:
- כמה היא עולה?
ענה הנער:
- דינר אחד!
" זה באמת בזול מאוד! חשב האיש יש לי עוד דינר אחד וכדאי להוציאו על עסק זה. אולי אוכל למכור את המרגלית ולהרוויח בזה!" נתן את הדינר וקנה את המרגלית.
כעבור ימים אחדים שלח הבחור עוד פעם אחד ממשרתיו, שאותו הלביש בבגדים טובים ומפוארים ונתן בידו כסף רב. גם אותו לימד, מה עליו לעשות. הלך המשרת שהתחפש כאיש עשיר, לבית האיש הטוב, ואמר:
- שמעתי, שאפשר לקנות אצלך מרגליות. אני זקוק מאוד למרגלית יפה, אולי יש לך אחת למכירה?
הוציא האיש את המרגלית, שקנה לפני ימים אחדים בדינר אחד, והראה אותו לקונה.
אמר המשרת:
- בדיוק כזו רציתי. האם תמכור לי אותה באלף דינרים?
הסכים האיש ברצון רב ומכר את המרגלית למשרת, והמשרת החזיר אותה לאדוניו.
כך קיבל העני כסף רב ולא ידע כלל, שזוהי מתנה שקיבל מהבחור. בשמחה הלך אליו ואמר:
- אינך צריך עוד להשתדל לעזור לי, כי ברוך- השם הזדמן לי עסק טוב והרווחתי יפה.
ואז שמחו שניהם: האיש, על שלא היה זקוק עוד לבקש נדבה, והבחור על שנתן צדקה בלי לבייש את מקבלה.
(מובא בספר " מעיל צדקה" בשם מדרש)
נשאר הילד אצלו, הלך לבית הספר ולמד, וכאשר גדל והיה לבחור, למד גם מלאכה, כדי שיוכל להרוויח לחמו בעצמו. לבסוף נתן לו האיש הטוב גם בית וגם כסף שיוכל לפתוח בית מלאכה, ובמהרה נעשה הבחור עשיר מאוד.
והנה מה- קרה? האיש, שעשה כל-כך הרבה טובות עם הבחור, איבד את כל כספו, והוא נעשה עני. חשב האיש בלבו: " אלך אל הבחור, אשר דאגתי לו כל השנים הללו, ואבקש מתנה ממנו, בוודאי ירצה לעזור לי".
אמר ועשה. הלך אל הבחור, וזה קיבל אותו בסבר פנים יפות שוחחו ביניהם השניים בידידות ובאהבה. זמן רב שוחחו על דברים שונים, כי האיש שנעשה עני התבייש מאוד על שהוא צריך לבקש מתנה, אך לבסוף אמר בקול נמוך, שלא ישמעו אחרים:
- "באתי אליך הפעם לבקש מתנה ממך, קצת כסף, כי כל כספי אבד לי ואין לי ממה להתפרנס".
התעצב הבחור מאוד על האיש, אשר עשה עמו טובות רבות כל-כך מוכרח לבקש מתנות במקום לתת מתנות לעניים, כפי שהיה רגיל לעשות.
ניחם אותו הבחור, ובינתיים חשב בלבו: " איך אוכל לעזור לאיש הטוב הזה בלי שיתבייש? ... אתן לו מתנה יפה, בלי שידע כלל שקבל אותה ממני!" ולאיש אמר:
- ה' בוודאי יעזור לך בזכות מעשיך הטובים, ושוב תהיה עשיר כמו קודם!.
אבל כסף לא נתן לו אלא אמר:
- קשה לי עכשיו לתת לך כסף, כרגע אין לי מספיק, בכל זאת... אראה... אשתדל נדבר בעניין זה!- והאיש נפרד והלך לביתו.
מיד קרא הבחור לנער אחד ממשרתיו ולימד אותו מה עליו לעשות. אחר כך הלביש אותו בגדים ישנים וקרועים, נתן בידו מרגלית יקרה ושלח אותו לבית האיש הטוב. התהלך הנער לפני הדלת, וכאשר יצא האיש, ניגש אליו האיש ושאל:
- האם תרצה לקנות מרגלית יפה בזול?- והראה לו את המרגלית שבידו.
ראה האיש, שהמרגלית יפה מאוד, ושאל:
- כמה היא עולה?
ענה הנער:
- דינר אחד!
" זה באמת בזול מאוד! חשב האיש יש לי עוד דינר אחד וכדאי להוציאו על עסק זה. אולי אוכל למכור את המרגלית ולהרוויח בזה!" נתן את הדינר וקנה את המרגלית.
כעבור ימים אחדים שלח הבחור עוד פעם אחד ממשרתיו, שאותו הלביש בבגדים טובים ומפוארים ונתן בידו כסף רב. גם אותו לימד, מה עליו לעשות. הלך המשרת שהתחפש כאיש עשיר, לבית האיש הטוב, ואמר:
- שמעתי, שאפשר לקנות אצלך מרגליות. אני זקוק מאוד למרגלית יפה, אולי יש לך אחת למכירה?
הוציא האיש את המרגלית, שקנה לפני ימים אחדים בדינר אחד, והראה אותו לקונה.
אמר המשרת:
- בדיוק כזו רציתי. האם תמכור לי אותה באלף דינרים?
הסכים האיש ברצון רב ומכר את המרגלית למשרת, והמשרת החזיר אותה לאדוניו.
כך קיבל העני כסף רב ולא ידע כלל, שזוהי מתנה שקיבל מהבחור. בשמחה הלך אליו ואמר:
- אינך צריך עוד להשתדל לעזור לי, כי ברוך- השם הזדמן לי עסק טוב והרווחתי יפה.
ואז שמחו שניהם: האיש, על שלא היה זקוק עוד לבקש נדבה, והבחור על שנתן צדקה בלי לבייש את מקבלה.
(מובא בספר " מעיל צדקה" בשם מדרש)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה