פועל עני היה עובד בשביל בעל השדה. יום- יום היה יוצא לעבודתו לחרוש את השדה ולעשות את כל העבודות שיש לעשות שם.
בערב היה מקבל את שכרו והיה קונה לחם לביתו. ואף- על- פי שעבד קשה כל היום, הספיק שכרו רק בקושי לקנות אוכל לשובע. אך האיש לא התלונן ותמיד היה שמח בחלקו.
פעם אחת, כאשר עסק בעבודתו בשדה,בא אליו אליהו הנביא הזכור לטוב בדמות זקן. ברך אליהו הנביא את הפועל בשלום והוא החזיר לו שלום.
אמר לו אליהו הנביא לפועל:
- ה' יודע כמה עני אתה, והוא רוצה לתת לך שש שנים שבהן תהיה עשיר מאוד ותוכל לקנות כל מה שתחפץ. מתי אתה רוצה את שש השנים הטובות האלה, עכשיו או יותר מאוחר?
הפועל העני לא ידע, שהאיש שנראה כזקן הוא אליהו הנביא וכמובן לא האמין לדבריו. אמר לו:
- בבקשה, אל תפריע אותי בעבודתי, כי עלי להשתכר כסף לקנות אוכל לאשתי ולילדי הקטנים. אין לי מתנה לתת לך, לך לשלום!
הלך אליהו הנביא, ולמחרת היום כאשר העני חרש את בשדה, בא אליו פעם שנייה ושוב אמר:
- ה' רוצה לתת לך שש שנים, שבהן תהיה עשיר. מתי אתה רוצה שתבאנה אותן השנים?
- לך לשלום, אל תפריע לי בבקשה. איני מאמין לדבריך.
אבל כאשר למחרת היום בא אליו אליהו הנביא בפעם השלישית, חשב האיש, שאולי בכל זאת מדבר האיש אמת ואמר לו:
- חכה פה ואלך לשאול את אשתי.
הלך האיש הביתה וסיפר לה:
- זה שלושה ימים בא אלי זקן ואומר לי: ה' רוצה לתת לך שש שנים של עושר. מתי אתה רוצה אותן? מה אענה לו?
אמרה אשתו:
- בקש שה', ייתן אותן מיד!
חזר לשדה ומצא את אליהו הנביא מחכה לו.
אמר לו:
- אנו מבקשים את השנים הטובות מיד.
-טוב - אמר לו אליהו הנביא, - חזור לביתך ותמצא שה' ברך אותך.
חזר העני לביתו. בינתיים שחקו ילדיו הקטנים בחול ומצאו קופסה מלאה כסף, קראו לאמם:
- אימא בואי ראי מה- מצאנו!
ראתה האם שיש כאן כסף שמספיק לשש שנים.
כאשר הגיע האב הביתה ובני- ביתו ספרו לו על האוצר שמצאו- מיד הודה לה' על חסדו הרב והיה שמח מאוד. אחר כך שאל:
- מה נעשה בכל הכסף הרב הזה?
אמרה אשתו:
- לא נקנה דברים מיותרים ולא נאכל מעדנים. נשתמש בכסף רק לאוכל ולדברים הנחוצים, ואת כל היתר נחלק לצדקה ונעסוק בגמילות חסדים.
שלחה האישה את בנה לקנות פנקס ועט, ובכל יום אמרה לו :
- כתוב כל מה שאנו נותנים לצדקה- וכן עשה.
בסוף שש שנים בא אליהו הנביא הזכור לטוב שוב אל האיש ואמר לו:
- הגיע הזמן, שתחזיר את כל מה שה' נתן לך.
אמר:
- אלך ואודיע לאשתי.
הלך ואמר לה:
- כבר בא הזקן לקחת את הכסף בחזרה.
אמרה אשתו:
- לך, הראה לו את הפנקס, שבו רשמנו את כל מה- שעשינו בכסף ותגיד לו: אם יש בני אדם שמשתמשים בכסף לטובה יותר ממנו, תן את הפיקדון להם!
וה' ידע את כל הטובות שעשו בכסף: ריפאו חולים, השביעו רעבים, קנו בגדים חמים לילדים ועוד מצוות ולכן ציווה אליהו הנביא לא לקחת מהם את עושרם. להפך! הוא ציווה להוסיף להם עוד הרבה טובות, כדי שיוכלו לחיות בשלום ולעסוק בצדקה כל ימיהם.
(על-פי ילקוט שמעוני, נ"כ, תרז)
בערב היה מקבל את שכרו והיה קונה לחם לביתו. ואף- על- פי שעבד קשה כל היום, הספיק שכרו רק בקושי לקנות אוכל לשובע. אך האיש לא התלונן ותמיד היה שמח בחלקו.
פעם אחת, כאשר עסק בעבודתו בשדה,בא אליו אליהו הנביא הזכור לטוב בדמות זקן. ברך אליהו הנביא את הפועל בשלום והוא החזיר לו שלום.
אמר לו אליהו הנביא לפועל:
- ה' יודע כמה עני אתה, והוא רוצה לתת לך שש שנים שבהן תהיה עשיר מאוד ותוכל לקנות כל מה שתחפץ. מתי אתה רוצה את שש השנים הטובות האלה, עכשיו או יותר מאוחר?
הפועל העני לא ידע, שהאיש שנראה כזקן הוא אליהו הנביא וכמובן לא האמין לדבריו. אמר לו:
- בבקשה, אל תפריע אותי בעבודתי, כי עלי להשתכר כסף לקנות אוכל לאשתי ולילדי הקטנים. אין לי מתנה לתת לך, לך לשלום!
הלך אליהו הנביא, ולמחרת היום כאשר העני חרש את בשדה, בא אליו פעם שנייה ושוב אמר:
- ה' רוצה לתת לך שש שנים, שבהן תהיה עשיר. מתי אתה רוצה שתבאנה אותן השנים?
- לך לשלום, אל תפריע לי בבקשה. איני מאמין לדבריך.
אבל כאשר למחרת היום בא אליו אליהו הנביא בפעם השלישית, חשב האיש, שאולי בכל זאת מדבר האיש אמת ואמר לו:
- חכה פה ואלך לשאול את אשתי.
הלך האיש הביתה וסיפר לה:
- זה שלושה ימים בא אלי זקן ואומר לי: ה' רוצה לתת לך שש שנים של עושר. מתי אתה רוצה אותן? מה אענה לו?
אמרה אשתו:
- בקש שה', ייתן אותן מיד!
חזר לשדה ומצא את אליהו הנביא מחכה לו.
אמר לו:
- אנו מבקשים את השנים הטובות מיד.
-טוב - אמר לו אליהו הנביא, - חזור לביתך ותמצא שה' ברך אותך.
חזר העני לביתו. בינתיים שחקו ילדיו הקטנים בחול ומצאו קופסה מלאה כסף, קראו לאמם:
- אימא בואי ראי מה- מצאנו!
ראתה האם שיש כאן כסף שמספיק לשש שנים.
כאשר הגיע האב הביתה ובני- ביתו ספרו לו על האוצר שמצאו- מיד הודה לה' על חסדו הרב והיה שמח מאוד. אחר כך שאל:
- מה נעשה בכל הכסף הרב הזה?
אמרה אשתו:
- לא נקנה דברים מיותרים ולא נאכל מעדנים. נשתמש בכסף רק לאוכל ולדברים הנחוצים, ואת כל היתר נחלק לצדקה ונעסוק בגמילות חסדים.
שלחה האישה את בנה לקנות פנקס ועט, ובכל יום אמרה לו :
- כתוב כל מה שאנו נותנים לצדקה- וכן עשה.
בסוף שש שנים בא אליהו הנביא הזכור לטוב שוב אל האיש ואמר לו:
- הגיע הזמן, שתחזיר את כל מה שה' נתן לך.
אמר:
- אלך ואודיע לאשתי.
הלך ואמר לה:
- כבר בא הזקן לקחת את הכסף בחזרה.
אמרה אשתו:
- לך, הראה לו את הפנקס, שבו רשמנו את כל מה- שעשינו בכסף ותגיד לו: אם יש בני אדם שמשתמשים בכסף לטובה יותר ממנו, תן את הפיקדון להם!
וה' ידע את כל הטובות שעשו בכסף: ריפאו חולים, השביעו רעבים, קנו בגדים חמים לילדים ועוד מצוות ולכן ציווה אליהו הנביא לא לקחת מהם את עושרם. להפך! הוא ציווה להוסיף להם עוד הרבה טובות, כדי שיוכלו לחיות בשלום ולעסוק בצדקה כל ימיהם.
(על-פי ילקוט שמעוני, נ"כ, תרז)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה