פרנסה

עני אחד בא לפני רבא שהיה פרנס על הציבור ואמר לו:
- רבי פרנסני, אני צריך כסף לארוחת צהריים.
אמר לו רבא:
- קח מספר מעות ולך קנה צהריים.
אמר לו העני:
- רבי לא מספיק לי, אני אוכל כל יום תרנגולת פטומה ויין ישן.
אמר לו רבא:
- אתה לא מתבייש להטריח את הציבור!
ענה לו העני:
- וכי משל הציבור אני אוכל? משל הקדוש- ברוך- הוא אני אוכל!
   המשיך העני כתוב בתהילים קמ"ה פסוק ט"ז:
   " עיני כל אליך ישברו ואתה- נותן להם את אכלם בעתו"
    מלמד שכל אחד ואחד נותן לו הקדוש-ברוך-הוא פרנסתו בעתו.
 תוך דיבור נשמעה דפיקה בדלת,
ונכנסת אחותו של רבא שלא פגשה את אחיה שלוש- עשרה שנה,
והביאה לו תרנגולת פטומה ויין יישן.
אמר רבא:
נכנעתי בפניך, שהקדוש- ברוך- הוא זימן ברגע זה את בקשתך.
שב ותאכל לברכה.